#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הוציא את ידו המלאה פירות האם מותר להוציאה לחצר אחרת?	"אסור בכל אופן [בין בשוגג בין במזיד, בין למטה מי&#x27; בין למעלה מי&#x27;], אם הוא בדיוטו אחת אסור מדאורייתא [ומכאן הוכיח הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דתוס&#x27; לא ס&quot;ל כהירושלמי דהושטה הוא דוקא מאדם לאדם], ואם הוא זה כנגד זה א&quot;נ אין רה&quot;ר מפסקת ביניהם אסור מדרבנן דאיתעבידא מחשבתו [ואפי&#x27; אם שניהם שלו או עירבו ביניהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה להושיטה)] (תוס&#x27; שבת ד&#x27; ע&quot;א), לפי הרמב&quot;ם דוקא מפני שכוונתו היתה מתחילה להאי חצר אבל אם לא היתה כוונתו מתחילה מותר כשאין בו איסור דאורייתא, אבל רש&quot;י ס&quot;ל דאסור בכל אופן דלמא זמנא אחריתא שדי להו לרה&quot;ר (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וסתימת המחבר משמע כרש&quot;י (ערוה&quot;ש סע&#x27; ד&#x27;)"	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחזירה לאותה חצר תוך י&#x27; טפחים אם הוציאה 1) בשוגג 2) במזיד (מבעוד יום/משחשיכה)?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-92e72c4ba12811a98401c3ecccd49aac5f2aa858.jpg"">"	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציאה במזיד בסוף היום?	"קנסינן ליה לכו&quot;ע שלא להחזירה דלא חיישינן שישליכה (חיי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלמעלה מעשרה טפחים 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) תוס&#x27; (שבת ג&#x27; ע&quot;ב) ס&quot;ל דמותר לכתחילה להוציאה את ידו מלאה פירות למעלה מעשרה, אבל הרשב&quot;א חולק עליהם וס&#x27;&#x27;ל דגזרינן אטו למטה מעשרה, וכ&quot;כ המאירי ופמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) בשם רש&quot;י (ביה&quot;ל ד&quot;ה בתוך) {ולמעלה מכרמלית נראה דתלוי במח&#x27; שו&quot;ע וגר&quot;א אי גזרינן כרמלית אטו רה&quot;ר, ונראה דיש מקום במקום צורך} 2) בכל אופן מותר להחזירה לאותה חצר, ואפי&#x27; אם הוציאה במזיד (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ואפי&#x27; אם הוציאה למטה מי&#x27; מותר להחזירה למעלה מעשרה (תוס&#x27; שבת ג&#x27; ע&quot;ב, ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;), אבל הגר&quot;ז (סע&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דאסור [ופשוט דאסור לפי הרשב&quot;א, ונראה לר&quot;י באק דאפי&#x27; תוס&#x27; מודו למסקנא דאסור להחזירה למעלה מעשרה]], ולגבי חצר אחרת מבואר מהרשב&quot;א דאסור בכל אופן, ואפי&#x27; ע&quot;י זריקה, ודלא כפמ&quot;ג דמשמע דמקיל לזרקו (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;) [ולכאורה צ&quot;ע מסי&#x27; שנ&quot;ג דמפורש דמותר לזרוק מגג לגג כשהם שוין, ותי&#x27; ר&quot;י באק דהתם מיירי כשזרק מעל גבי הגג משא&quot;כ הכא מיירי שמתחילה הוציא את ידו חוץ לגג וזה אסור אע&quot;פ שתחילת מחשבתו היתה להוציאה לחצר אחרת וכמ&quot;ש מ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) בדעת השיטת הרמב&quot;ם]"	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא את ידו לכרמלית?	"כתב הב&quot;י מדעת עצמו דלא גזרו בכרמלית דהוי גזירה לגזירה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דזהו סברא להתיר בשוגג לחצר אחרת אבל במזיד דהוא מטעם קנס אין להקל אפי&#x27; באותה חצר, ותמה על הב&quot;י דתוס&#x27; (שבת ד&#x27; ע&quot;א) אוקמיה הציור דליכא רה&quot;ר ביניהם ואפ&quot;ה מבואר בגמ&#x27; דאסור לחצר אחרת [ומבואר דהמג&quot;א ס&quot;ל דתוס&#x27; מיירי בכרמלית ביניהם, אבל רע&quot;א הביא מאבן העוזר דס&quot;ל דתוס&#x27; מיירי בדליכא שום רשות ביניהם אלא שהוא מוציא הפירות מבחוץ ע&quot;ג רה&quot;ר], ועל כרחך צ&quot;ל דהב&quot;י למד כאידך תירוץ דתוס&#x27; דמיירי בשתי דיוטות אבל מסיים דהו&quot;ל להב&quot;י להביא דברי תוס&#x27;, אכן, להלכה המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27; - י&#x27;) לא פסק כהמג&quot;א אלא כשאר אחרונים דס&quot;ל דאסור לגמרי להביאה לחצר אחרת אפי&#x27; מכרמלית, ומותר לגמרי להחזיר לאותה חצר אפי&#x27; אם הוציאה במזיד וכמשמעות המחבר, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) חולק על המחבר וס&quot;ל דכרמלית הוי כמו רה&quot;ר וממילא במזיד יהא אסור להחזירה אפי&#x27; לאותה חצר [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) משמע דס&quot;ל כהגר&quot;א דאסור להחזירה לאותה חצר במזיד, וגם אסור בכל אופן לחצר אחרת]"	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה מפנה חפצים מזוית לזוית?	"כשנמלך עליהם להוציאם לא עשה עקירה לכך ופטור אבל אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מעביר קנה ארוך ברה&quot;ר?	"אם מגביה קצה אחד והקצה השני מונח על הארץ פטור אפי&#x27; כל היום כולו [אבל אסור מדרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)], אבל אם מגררו על הארץ חייב בד&#x27; אמות (תוס&#x27; שבת ח&#x27; ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ומבואר ברש&quot;ש (שבת שם) דכשהוא מגרר צריך להוציאו ד&#x27; אמות חוץ מאורך כל הקנה, וכן מבואר במ&quot;ב בסמוך (סי&#x27; שמ&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;) {והא דאמר ר&#x27; יהודה (עירובין מ&quot;ח ע&quot;א) כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו אין לפרש דמצטרף רוחב כלי לשיעור ד&#x27; אמות אלא צ&quot;ל דלאו דוקא הוא ממש תחת מרגליו וראשו אלא הוא סמוך לו} "	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נתכוין לזרוק ב&#x27; וזרק ד&#x27;?"	פטור מחטאת אבל אסור מדרבנן (טור) {וש&quot;מ דמתעסק אסור בשבת}	סימן שמח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי ששכח ויצא לחוץ ויש לו דבר בכיסו, 1) ועדיין לא עמד 2) כבר עמד?	"1) עי&#x27; שו&quot;ת נפש חיה (או&quot;ח סי&#x27; ה&#x27;) דמאריך בהענין (ומובא בנתיבות שבת פ&quot;ט הע&#x27; ל&quot;ה), ולמעשה אם עדיין לא עמד יש לו לחזור למקומו הראשון [אבל לא למקום שני דתוס&#x27; עירובין (ל&#x27;&#x27;ג ע&#x27;&#x27;א) ס&quot;ל דזהו איסור דאורייתא] א&quot;נ יש לו עצה להניחו על מקום פטור {ונראה דאפי&#x27; אם הוא רחוק יותר מד&#x27; אמות דמאי שנא מחזרה למקומו הראשון, ויבחר באיזה מקום פגע ראשון או מקום פטור או מקומו הראשון}, ובשעת הדחק דיש טרחא גדול לחזור למקומו הראשון יכול להקל להניחו במקום השני דהרבה ראשונים חולקים על תוס&#x27; בעירובין ומ&quot;מ נראה דעדיף להניחו כלאחר יד 2) אם כבר עמד צריך להניחו במקומו כלאחר יד, ואם יש לו מקום פטור קרוב לו יש להניחו עליו {ונראה דאין חילוק בין אם הוציא בשוגג או מתעסק, בכל אופן הוי עקירה מביתו, וע&quot;ע בנפש חיה שם} "	סימן שמח סעיף א		
